"ויפצר בו ויקח"

"ויפצר בו ויקח"

"ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי בידי... ויפצר בו ויקח" (לג,י-יא).

מדוע יעקב כל כך התעקש שעשיו יקח את

המתנה, הרי לכאורה הוא השיג את מטרתו לעשות שלום בינו ובין אחיו?

נלע"ד בעזה"י שתי תשובות בדבר:

ביטוח לעתיד

יעקב חשש שמא אחר שיעבור זמן מאז המפגש בינו ובין עשיו, עשיו יזכר שוב ב"רמאות" של יעקב ושוב תעלה חמתו וירצה להרוג את יעקב, לכן רצה יעקב שעשיו יקבל את המתנה והיא תשאר אצלו גם לאחר זמן, וכידוע כוחו של ממון גדול הוא מאד, וכמו שמצאנו בשוחד, שעליו נאמר "כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים" (שמות כג,ח), וקל וחומר שהוא מעוור עיני רשעים כמו עשיו ומרכך את לבם כלפי מי שנתן להם את הממון.

להיות נכנע לעשיו

תשובה נוספת על פי דברי הזוה"ק (צוטטו לעיל), שיעקב רצה בכוונה תחילה להשפיל עצמו בפני עשיו ולהיות עבד כלפיו עכשיו על מנת שבאחרית הימים תחול עליו ברכת אביו "הוה גביר לאחיך", ולכן יעקב רצה והתעקש שעשיו יקבל ממנו את המתנה, כדי שיהיה ממש כעבד אל אדונו שנותן לו מנחה ולא תהיה לו שום הצלחה לגבי עשיו בזמן זה.

על פי זה יובן גם מדוע כאשר עשיו הציע ליעקב "אציגה נא עמך מן העם אשר אתי" (לד,טו) יעקב השיב לו "למה זה אמצא חן בעיני אדני" וסירב לקבל כל טובה מעשיו, וכלשונו של רש"י "ולא תשלם לי עתה שום גמול", כיון שרצה עכשיו להתנהג כמו עבד אל אדוניו ממש. יתכן שזו הסיבה שכתב רש"י "עתה", ללמדנו, שרק כעת יעקב לא רצה לשלוט על עשיו ולקבל ממנו טובה, אבל לעתיד לבא באחרית הימים יעקב מאד רוצה שהעם היוצא מחלציו ישלוט על אדום ויקדש שם שמים בעולם.